עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ריאליזם קסום הוא סגנון כתיבה המשלב בין שני ז׳אנרים: ריאליזם לפנטזיה. בניגוד לריאליזם, בה הכתיבה מחקה את המציאות, ולפנטזיה, בה הכתיבה מתארת את הבלתי מתקבל על הדעת, בריאליזם הקסום החלק העל-טבעי או הפנטסטי מתקבל בסיפור כדבר הטבעי ביותר.
חברים
IM ALDarkEaglesomeoneפמיניסטיתשחרבמבי
Israel.lלאה לוינאיה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אפילו אצל הדגים היפים האלה
03/10/2017 15:53
ריאליזם קסום
נכון שזה יפה ,
אבל רק החזק ביותר ישרוד.
אפילו אצל הדגים היפים האלה,
מה אתם חושבים שיקרה אם נשים באקווריום.
רק את הדגים החזקים,
אחד יהפוך לדג הכי חזק בהשוואה לכל השאר.
ולפעמים,
החלשים יגנבו את האוכל של החזקים.
אלה אם.
כל הדגים החלשים יגנבו אוכל מהחזקים,
ולא יישאר לדג החזק.
מה אתם חושבים שהיה קורה אם הם היו אנשים.
אי רוצה לגלות,
זה מרתק.
1 תגובות
מה אני חושבת על עירום באומנות
28/09/2017 17:58
ריאליזם קסום

מי שלא יודע אני מציירת ואני מפרסמת את התמונות האלה באינסטגרם.

לפני כמה ימים שאלתי את העוקבים שלי על מה הייתם רוצים שאני ידבר. והעיקר אמרו לי למה אני מציירת עירום. וכל השאלות האלה נוצרו מזה שבאינסטגרם יש חוקים על ציור בערום ובגלל זה אינסטגרם מחקו לי כמה תמונות.  וזה לא שציירתי איבר מין ענקי פשוט כשאני מציירת אני אוהבת לצייר אנשים כשהם ערומים. ורוב אני מוצאת דרכים קצת להסתיר. אבל צריך להבין שבכל זאת אני לא מציירת את הדמויות זנותיות. כשאני מראה את הרגשות הכל מאוד אלגנתי מאוד מכובד. ואני חושבת שהדבר היפה ביותר הוא הגוף כשהו לא מכוסה בבגדים זה מראה יופי מיוחד. לא מתכוונת שכולם פתאום ילכו ערומים מחר ברחוב. אלה אני מתכוונת זה טבעי זה לא משהו שצריך להסתיר כאלו זה לא טבעי זה טבעי. ואני לא מתכוונת בצורה זנותית זה הדבר האחרון שאני תומכת בואה. ואני לא מבינה למה הורים לא רוצים שהילדים שלהם יראו מיניות לדוגמה אני זוכרת שאהבתי אומנות מאז שהייתי מאוד צעירה וכבת שבע הסתכלתי על ציורים של אמנים כמו דה וינצ'י וכמובן ההורים שלי לא הסתירו ממני גם את הציורי ערום שלו. ואני לא חושבת שזה השפיע עלי לרע כי ידעתי שזאת אומנות.

לבסוף, אלה הם רק הדעות האישיות שלי על סמך החוויות שלי, אז בבקשה אל תחשבו שאני מנסה לכפות את דעותי על אף אחד. אני מכבדת את ההשקפות השונות של כולם,



2 תגובות
החיים בתור פאזל
17/09/2017 19:29
ריאליזם קסום

עד שלרגע אחד נראה שהצלחתי להרכיב את הפאזל שיוצר את המפתח לחיים הללו, הוא מתפורר והופך לאפר והדלת נהיית שער עצום שלא ניתן לראות את קצהו. 

רגע אחד העולם בידיים ורגע אחר הידיים נפתחות לקבץ נדבה. 

אני חייבת להפסיק להביט על אנשים כפאזלים, על העולם כרצף עצום של חידות קטנות שלעולם לא ארגע עד שלא אתפור את כל פיסות התשובות יחדיו.

זה מונע ממני להיות חברה טובה, אדם טוב. 

אבל כשאני יגמור את הפזל הזה אני יכולה להסתכל לאחור ולהרגיש באמת מאושרת כל תקופה שסיימתי בחיים,
היה כמו מעיין זיכרון קבועה ששמר על הרגע הזה מאושר זאת הסיבה שאני ממשיכה להרכיב את הפאזל ואני רוצה להרגיש שוב את ההרגשה שאני בפיסגת העולם באמת מאושרת לכן אני רוצה לגמור את הפאזל הזה.
ואני משתדלת לא לגמור אותו מהר.
אל תדאגו כמובן אני בסדר

כשוט לאחרונה הייתי עוד פעם בדיכאון קצר 
באמת בערך רק ארבע ימים אבל יצה לי לחשוב מה גרם לי לצאת מזה וזה הייתה ההרגשה הזאת 
של הצלחתי לעבור את זה שכל כך רציתי להרגיש


0 תגובות
סיפור האמונה שלי
07/09/2017 19:59
ריאליזם קסום
אז רציתי לדבר אתכם קצת על אמונה
משום שמצד אחד אני מגדירה את עצמי כאתאיסטית
אבל אני מאמינה שיש איזשהו כוח 
אז רציתי קצת להסביר ולספר על עצמי ועל הסיפור שלי עם אמונה דתית
לפני שאתם אומרים למה מה את כבר מבינה ביהדות
רק רציתי לספר שבמשפחה שלי יש סיפור קצת מוזר
יש כמה אתאיסטים ואפילו כמה חרדים וגם פורמים
וכמובן שאני הולכת לדבר כאן בעיקר על היהדות
כי אני לא כל כך מבינה בשאר הדתות
אני אני גדלתי אם אמא שלי שהיא דתיה
אפשר להגיד שהנושא של דת תמיד מאוד עניין אותי
אני התחלתי להגדיר את עצמי כלא מאמינה בערך בכיתה ה'
אפשר להגיד שתמיד פקפקתי בנושא 
אבל בתור ילדה אני זוכרת שלצד כל מה שהייתי עוברת בבית ספר 
ועם הדיכאון שפעם היה לי אני כעסתי על אלוהים שהוא לא מחלץ אותי מהצרה הזאת
אני זוכרת שבכיתה ה' כשהפסקתי להאמין זה היה לא בשום תהליך זה היה ברגע אחד קטן
אני זוכרת שאחרי הלימודים הייתי נשארת מאוחר כי חזרתי באוטובוס
וכמה ילדים באו והרביצו לי ונעלו אותי בשירותים וכיבו את האור
ושם את אחרי כמה דקות פשוט בכיתי ואז צעקתי לאלוהים שיעזור לי
וכמובן הוא לא עזר
ואז התחילה התקופה היותר חשוכה בחיים שלי
נכנסתי לדיכאון
ולפני שאתם אומרים משהו רע על אמא שלי אז רק שתדעו שהיא פשוט עד היום לא ידעה על זה
ואז התחיל הדברים הבאמת קשים 
התחלתי לפגוע בעצמי 
ואז נפגעתי ברגל ועברתי שתי ניתוחים ועד היום אני לא יכולה לרוץ
וזה אולי נשמה לכם מוזר אבל זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים
משום שבגלל זה אני פגשתי אדם שהוציא אותי מהמצב הזה ויותר מזה
דרך סדרה של דברים שהייתי אמורה לדמיין שאפשר להגיד שהם רוחניים
בזכות זאת הגעתי למצב נפשי מדהים וגם טוב זה החלק המוזר
שתגיד חולת נפש את מדמיינת כל מני דברים חלק מאנשי רוחניות הפסיכים
אז אני יכולה להגיעה כיום למצב שאני יכולה לדבר עם כל מני יצורים
אני לא כל כך יודעת איך לקרוא להם 
אבל אני חושבת שההגדרה הכי טובה היא מלאכים
אני ממש לא טוענת שיש לי כוחות כלשהם זה דבר שיש בכל אדם
ועם היום אני מתייעצת עם אותם מלאכים ומדריכים 
ושיהיה רק ברור לכולם לא מדברת על וודו סיאנס וכל הזבל והשטויות האלה
אני רק מדברת על דרך שבאה את יכול להתחבר עם הנפש שלך
בעכבות כך אני עדיין אתטיסטים
אבל אני אתאיסטית שלא מאמינה בדת בכל דת
ואני חושת שככה אני מגדירה את עצמי אני אפילו יודעת שכל דת היא 
לא טובה בשבילי לפחות
וכן אתאיסט לפי ההגדרה המילונית זה אדם שלא מאמין באלוהים דתי


0 תגובות
האם האמת קיימת
05/09/2017 17:09
ריאליזם קסום

טוב אז מה היא האמת,
אני חושבת שזאת השאלה שהכי העסיקה את העולם,
מפילוסופיה מדע דת,
מנסה להסביר בצורה כזאת או אחרת מה היא האמת.
אז, מהי האמת האוניברסלית? והאם הוא קיים בכלל?
דתות, מדע, פילוסופיה וכו'...
כל אלה בני האדם שמנסים
להבין את האמת.
כל אחד מאיתנו מחפש את האמת; זה חלק מתהליך
ההתפתחות האישית שלנו אבל לדעתי השאלה האמתית שצריך לשאול היא,
לא מה היא האמת אלה האם האמת קיימת. והתשובה שלי היא לא.
כלומר יש אמת פשוט לכל אחד היא אחרת משום שהאמת שלך היא מושפעת
הכל כך הרבה דברים לדוגמה: הסביבה, המדינה, הדת, והתרבות.
וגם האמת שלך כל הזמן משתנה משום שגם אתה כל הזמן משתנה

והדרך הטובה ביותר להסביר את זה היא להסתכל על המאה ה- 15
מפות לא כללו את אמריקה אוסטרליה ואנטרקטיקה.
טוב לנו זה ברור שהם טעו אבל אז זאת הייתה האמת שלהם.

זה כמו שהיום הרבה מאוד אנשים מאמינים שאין חיים תבונתיים מחוץ לכדור הארץ.
ואולי עוד מאה שנים אנשים יסתכלו אחורה ויגידו:
"מה הם היו טיפשים."

טוב אתם אומרים שזה רחוק מדי שאז אנשים היו שונים מדי כך שאי אפשר להשוואת.
אז בואה נלך רק מאה שנה אחורה.
ותאמינו לי בהיסטוריה של האנושות מאה שנה זה כלום.
אבל אם אתם באמת רוצים הוכחה לכו ל- 20 שנה
ששם אנשים אפילו לא יכלו לדמיין אינטרנט וטלפונים חכמים
ואני די בטוחה שהעולם שאתם גדלתם בואה שונה במאה אחוזים
מהעולם שההורים שלכם גדלו בואה

בגלל זה אני חושבת שהמוכח אמת הוא שגוי מתחילתו

אז בבקשה, בבקשה, בבקשה
תגיבו מעוד מעניין אותי מה אנשים חושבים

8 תגובות
הסוד
03/09/2017 19:51
ריאליזם קסום
אז קודם הפוסט הזה מדבר רק לאנשים שראו או קראו אז אם עדיין לא ראתה או קראת אין לך מה לעשות כאן
 לפני מאט זמן ראיתי את הסרט הסוד בטח רובכם שמעתם או ראיתם אותו
אחרי שראיתי אני וחברי ניהלנו שיח על הסרט שראינו
אז החלטתי אז החלטתי לספר לכם למה אני לא אוהבת את הסוד ברמה שאני חושבת שהוא יכול לפגועה באנשיםאז הבעיה עם הסוד היא שהוא שיר מזויף לחמדנות ולאנוכיותואם יורשה לי להגיד הסוד הרס כל זעיר רוחניות ועומק מאחורי חוק המשיכההם פשוט לקחו אותו ויצרו דרך לקבל מכונית יפהאולי אפשר לעשות גם את זה אבל היא למעשה הרבה יותר מסובכת ברמה שאפילו אתה או אני לא יכולים להסבירוהסרט הזה פשוט בדיחה שמראה את כל מה שלא בסדר עם המאה ה- 21בעצם מה שאני מנסה להגיד הוא שזה נקודת מבט רוחנית מאוד נמוכהועוד משהוא שאני שונאת בסוד זה שהם לוקחים את כל הקרדיט לעצמםהיה סרטים באותו נושה לפנייך שחקרו את זה וכנראה בגללך לא הולך להיות יותרועכשיו לבעיה הממש גדולה הסוד יכול להיות מסוכן מנקודת המבט של הסרטטוב יותר מדי חיובית יוצרת שליליותאני כן מאמינה שאתה צריך להיות חיוביאבל הסוד הבין אותו לא נכון אם אנו כל כך מנסים לשמור על החיוביות, לראות תמיד את חצי הכוס המלאה עד שאנחנו פוגעים בעצמנו.אני מדברת על אנשים חיוביים, כאלה שהכל אצלם כל כך חיובי. עד שהם מתעלמים לגמרי מהשליליות או דבר שיכול להיות קור רק מאט לשלילי.הם מאוד מעצבנים אותי משום שאם אתה רוצה לדבר איתם על משהו קשה שקרה לך, אין עם מי לדבר. משום שהם כל כך מנסים להתרחק משליליות, אתה הופך לאנוכי, אתה מתחיל להגיד כל הזמן סיסמאות ריקניות ומטופשות כדי לחפות על כל פעולה. כמו הם מכפים על האנוכיות שלהם בלהגיד תמיד תעשה מה שהכי טוב בשבילך.או שהם מתחילים להתחרות אם משהו בלי סיבה רק כדי להוכיח שהם הטוב ביותר. או שלדוגמה שקשה למישהו ואנוכיות שלהם אומרת ככה שהוא מוציא את הרגשות שלו. ובסוף אתה חי בבועה קטנה משל עצמך.בתור אדם ריקנו וחסר אישיות.
0 תגובות
עולם כזה נפלאה
01/09/2017 22:50
ריאליזם קסום
צריך לאטום את המחשבות ולהפסיק להתקפל
משום שלעולם הזה יש רק חוק אחד
המנצח זוכה
מה הם הניצחונות שלך 

מה ההפסדים 

להיות אדם זה דורש אומץ
גם אם ניפול
אני רואה ישר דרכך
עד שנעשה את הצעד הראשון במסע שמתחיל עכשיו
ואני אהפוך את הכל לשלך
הסעודה והריקוד שלנו הם אין סופיים!
זה לא שפוי
אני לא אתן לאישיות להיהרג
ההתרגשות מעולה
אני לא אתן לאף אחד להפריעה לריגושים האלה
הסעודה והריקוד שלנו הם בהחלט אין סופיים!
אז קדימה תחליט
בוא לרעוד איתי 
שרוף לי את הלב

מי הם השדים שגורמים לך להתהפך מצד לצד בזמןשאתה חולם

מה שולט בך 

מה הן התשוקות הסודיות שלך 

איזהפנטזיות תרצה להשאיר רק בגדר פנטזיה

0 תגובות
1 בספטמבר
23/08/2017 13:57
ריאליזם קסום
שלום,
מי שלא יודע אני תלמידה,
ובגלל שעוד מאט אני חוזרת לבית ספר,
אני קצת לחוצה,
אז בעצם כל הסיפור בכלל מתחיל מכיתה א'
בכיתה א' היה לי מורה משוגע.
ששכנעה את ההורים שלי שיש לי בעיה.
מכיתה א' עד כיתה ג' בגללו הלכתי לכל מני פסיכולוגיות באמת מפגרות.
וכשאמרתי באמת תראו אין לי בעיה.
אז אמרו את קטנה את לא מבינה ועוד שטויות כאלה.
בכיתה ג' בגלל המורה הזה עברתי בית ספר
בבית ספר החדש שלי אני לא הצלחתי מבחינה חברתית
או בלימודים.
רצו להשאיר אי שתי כיתות ואני ממש נלחמתי בשביל שלא ישאירו אותי
ובסוף הגעתי למצב שלא ידעתי לקרואה ולכתוב בכיתה ד'
חברתית היה לי כל כך קשה לא היה לי חברים
זה הגיע למצב שילדים בבית ספר
פגעו בי ממש פיזית ונפשית
בכיתה ו'
אני פשוט לא יודעת איך זה קרה פתחתי את אחד הספרים של אח שלי.
לקח לי שנה לקרוא את הספר הזה.
אבל הוא ממש חיזק אותי
מאז התחלתי לקרוא ולקרוא הרבה 
היה קשה לראות אותי בלי ספר ביד
כבר בחטיבה עדיין התנהגו אלי בצורה כזאת רע
אני זוכרת שפעם אחת הייתה בר מצווה
ואני הגעתי אליה עם שמלה שחורה סוג של כובע קאובוי מעור
ושתי גרבי ברך כל אחת בצבע שונה ועניבה ומגפיים
(כן אני עדיין מתלבשת מוזר)
ואני זוכרת שהוא הביא הרבה חברים שלו מחוץ לבית ספר
ואני זוכרת שישבתי לבד וכולם צחקו אלי
ואני זוכרת שהיה ילד שאני מעוד חשבתי שהוא חמוד וקול
באה אלי ואמר לי את מכוערת והוריד לי את הגביים והכובע
ואני זוכרת שהיה לי מאוד רע
עד החבורה של בנים מכיתה ט' שנתיים מעלי 
שאז הם נראו לי "הבוגרים המגניבים"
ואחד מהם באה עלי ואמר לי 
את נראית ממש מגניבה והוא הביאה לי ספר
עכשיו זה נראה לי מאוד מוזר 
אבל פעם אני חשבתי שככה כרגיל כל ההשפלות 
והמכות הם משהו שאמור לקרות ולכולם
והשנה הם לא נמצאים יותר בתיכון
וכן עדיין קשה לי מצד השכבה שלי
אבל לא נורה 
אני לפחות שמחה שהוצאתי את זה
5 תגובות
טרוף
21/08/2017 14:04
ריאליזם קסום
את משוגעת!!!

אבל זה לא מה שהופך את זה לכיף?
טרוף זאת המהות לא כך?
באופן טבעי בחברה הקפיטליסטית כסף החיים.
אדם שפוי לא היה מפקיד את חייו בידי המזל.
ועדיין המון אנשים הולכים לבור הגלל שהם שואבים הנאה מהשיגעון.
וגם.....      החיים יותר מהנים כשהם משוגעים.
שנתחיל?

אני לא ילך אחריך למשהו כזה טיפשי!!

אל תגידי לי שאת מפחדת משום שסיכון גבוהה זה כל כך מרגש, נכון?
והיא עדיין נשארה רגועה.
בבקשה, בבקשה תמשיכי לחשוב תקחי את הזמן.
זה הולך להיות הרבה יותר כיף ככה.

זה בלתי אפשרי אני לא מסוגלת.

כמה משעמם. היא אמרה והלכה לאדם הבאה.
0 תגובות
פמיניזם!!
08/08/2017 10:02
ריאליזם קסום
אז פמיניזם זאת תפיסת עולם שמאמינה בשוויון בין גברים ולנשים,
אפשר להגיד שאני פמיניסטית אבל כיום פמיניזם נתפס כמשהו שונה לגמרי.
כי יש אנשים ששוכחים שפמיניזם זה 
שוויון זה לא אומר שנשים טובות יותר או גברים טובים יותר הם שווים.
הרעיון של פמיניזם מאוד נכון אבל הוא איבד את הערך שלו.
פמיניזם כיום נתפס כשנאת גברים,
וזה לא נכון,
יש הרבה בנות לא כולם שטוענות שהם בעד שוויון אבל כשאומרים להם,
טוב אז תשלמו חצי חצי בדייט, או תשרתי שלוש שנים בצבא,
אם אנחנו רוצות שוויון אש זה בהכל אנחנו לא יכולות לבחור רק את מה שנוח לנו.
אז אפשר להגיד שאני פמיניסטית ומה שאני מנסה להגיד שאם אנחנו רוצות שוויון אז זה בהכל.
אני מתכוונת לזה שהתדמית של הפמיניזם נהייתה מאוד רע.
אז מה שאני אומרת:
אני פמיניסטית גודל בשוויון
אני אוהבת אותכם
לא משנה המגדר שלכם
לא משני מה המין שלכם 
לא משנה מה שנתיה המינית שלכם
בואו חיבוקים בחינם
All you need is love
1 תגובות
הלוואי שמעולם לא נולדתי
01/08/2017 12:14
ריאליזם קסום
לפעמים אני חושבת על הבור הגדול עם המוות,
זה שאתה שוכח שהוא שם.
החיים כל כך ברורים לנו, הקיום של האנשים בתוכנו לא נמוג לעולם.
כשאנחנו פוסעים באותן הדרכים, אנחנו מצפים לאותן אבני דרך.
אבל גם לאותם צמחים, נמלים וצעדים של אנשים שפוסעים לידינו,

אף פעם לא רוצים להשתנות תמיד רוצים להישאר תקועים במקום לא באמת רוצים לגלות דברים חדשים.
לפני כמה ימים ראיתי סרטון:
I wish I've never have been born Vlada Gilburt
ביוטיוב שמדבר על בעצם האם הייתה בוחר לא להיוולד
וזה גרם לי לחשוב עד כמה החיים ברורים לנו.
12 שנות לימוד צבא אוניברסיטה חתונה עבודה ילדים וזהו.
אז חשבתי מה היה קורע אם הייתי נעלמת מהעולם לא הייתי נולדת מעולם מה היה קורה.
והגעתי לפחות או יותר אותה תשובה אין לי מושג
אני לא ירחיב על זה מי שרוצה אני ממש ממליצה לו לראות את הסרטון.
ואז עלתה לי מחשבה אחרת אם הייתי מתה בפתאומיות מה הייתה רוצה להגיד באנשים.
לצערי גם כאן אני לא ירחיב כי זה קצת אישי אבל אני באמת ממליצה לכם לעצום את העיניים ולדמיין את זה.
זה לא מפחיד כמו שזה נשמעה אלה זאת חוויה ממש מיוחדת זה בעצם גם לחשוב מה אני באמת מרגיש כלפי האיש הזה.
אולי זאת לא רק אהבה כעס שמחה אתה מגלה שאתה חושב ומרגיש כלפי אנשים לא מה שבאמת חשבתה שאתה מרגיש כלפיהם.
בהחלת אני חושבת אתם צריכים לעשות את זה
ובנוסף הסרטון באמת מדהים כדי לכם לצפות בו.
אז תגידו לי האם אתם לא הייתם רוצים להיוולד מעולם.
2 תגובות
שלום אני אתאיסטית
29/07/2017 23:58
ריאליזם קסום
יש לי רק וידוי אחד, אני אתאיסטית.
ובתור אחד כזאת אני לא יחזור על מילה, באמת שלא היה לי אכפת אם לא הייתי שומעת שוב ושוב את אותו המשפט.
"מה... באמת? את בכלל לא נראיתי."
איזה יפה איזה יופי את מתלבשת אני לא הייתי מנחשת.
מה אתם חושבים שעובר לי בראש כשאני שומעת משפת כזה.
כי הרי באמת לפני יומיים כבר הפסקתי ללכת ערומה ברחוב.
בכל מקרה אפשר לדלג על כל טקסי הוואו באמת את איזה קטע איזה יופי את לא רק לו באמת נראת את גם שונה מהם באופי,
אני הייתי נותן לך מקסימום מסורתית,
ולדלג ישירות לשאלה השנייה שאגב מגיעה כמאט תמיד,
"תגידי ואת גויה" כן, כן במילים האלה. ואני לוחשת
"לא אני יהודית"
"אה לא זה בסדר גמור" 
האמנם? כן נראה אותך נותנת לי להתחתן עם הבן שלך.

בשישי שבת ישנתי אצל הדודים שלי ברחובות, אם הצלחתם לנחש המשפחה שלי דתיה.
אז אני לא מבינה למה כשאני מבקרת את דודים שלי מרשים לי להיכנס רק עם "לבוש מוצנע".
הרי כשהם נכנסים לביתי אני לא מבקשת שילבשו גופיה.
והדבר שאני הכי לא מבינה.
את הילדה.

בשמלה שחורה ושתי צמות,

ילדה קטנה, יחידה ותמה

עמדה ושאלה-

למה?

וכל הכתובים, וכל הדיינים

עמדו סמוקי פנים ומצאו

תשובה

אך עם הם יכולים לתת למשפט לאלף פרושים אז למה הם לא יכולים לתת לחיים

12 תגובות
אין לי כוח לחשוב על כותרת
24/07/2017 19:21
ריאליזם קסום

לפני כמה ימים דודה שלי חלתה לא יודעים מה זה.
אותי זה לא מפחיד אבל אני יותר מפחדת על אמא וסבא שלי.
אני יודעת שאם יקרה לה דבר רע זה ישבור אותם כי לפני כמה שנים גם סבתא שלי נפטרה ממחלה שהייתה נראת דומה למה שקרה לסבתה שלי.
וכל זה גרם לי לחשוב מחשבות כמו,
למה אנשים מפחדים מהמוות??
חשבתם לעצמכם פעם מה המטרה שלכם בחיים??חשבתי בשבילכם...

המטרה בחיים זה למות!!!
יש כאלה שבדרך יקימו חברת מחשבים ענקית וירוויחוכמה עשרות מיליארדים.

ש כאלה שיעברו ילדות קשה ואז ינקמובעולם ויהפכו לרוצחים סדרתיים...
יש כאלה שיגורו ברחוב...יש כאלה שיגורו בוילהשל 80 מיליון דולר...

ויש כאלה שיחיו 120 שנים.....
כולם ימותו בסוף!!!!
יש כאלה שימותו בשינה...
יש כאלה שימותו מסרטן...
יש כאלה שימותו מהתקף לב....
יש כאלה שימותו מרעב...
ויש כאלה שימותו שנעוצה להם סכין בראש.


ואז חשבתי על הדבר היותר חשוב האם דודה שלי בנאדם באמת טוב,
טוב היא אדם טוב לפי מה שאני מכירה אותה אבל גם נשמות טובות יכולות לעשות טעויות לא.

ובכל זאת אני יותר מפחדת מה יקרה למשפחה שלי כי יש גם אנשים שעדיין לא התגברו על סבתא שלי.
וכמובן אני גם מפחדת שסבתא שלי היא לא האדם הטוב שתמיד רוצה לעשות ואכפתי שאני מכירה.

2 תגובות
למי אכפת
21/07/2017 17:43
ריאליזם קסום

אני לא טובה בלהביע רגשות שלי. חוץ משנאה בוז וכאלה. את זה אני ידעת יפה מאוד.

אנשים אומרים לי שאני  מגעילה. בסדר,אני ידעת. ספרו לי משהו חדש.

לא נאה לכם? אל תדברו איתי. באמת שלא אכפת לי.

נמאס לי מהמחנכת המטומטת שלי שכל שיחה איתה נגמרת ב: "אם זה לא מתאים לך את יכולה לחפש בצפר אחר".

נמאס לי שאומרים לי שאני מגעילה.

נמאס לי שאומרים לי מה שאני חושבת או מרגישה.

נמאס לי מהבית הזה.

נמאס לי מהבצפר הזה שאני כל כך שונאת.

נמאס לי מהפרצוף שלי.

נמאס לי מלראות ולשמוע אנשים.

נמאס לי מעצמי.

נמאס לי מהחיים המיותרים האלה.

למה נולדתי בכלל?  בשביל ללכת לבצפר 12 שנה. צבא. אוניברסיטה. חתונה. ילדים. מוות.

אני מעדיפה כבר לדלג לשלב המוות. וכמה שיותר מהר יותר טוב.

 

אני לא מהטיפוסים הבוכים. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה בכיתי. הפעם האחרונה שזה היה זה היה מרוב עצבים על אחי. אני כל כך שונאת אותו. אני לא ידעת איך אני חיה איתם בבית. אבל זה היה או בבית או באיזה חור ששם אני ידעת בוודאות שאני לא רוצה להיות.

 

אני אולי לא בנאדם ממוצע. אולי כן.

אני ידעת שהתעודה שלי בסדר. יש לי ממוצע 96 ואני די לא משקיעה בלימודים. כולם יודעים את זה.

לימודים אצלי זה דבר כל כך לא חשוב. 

זה לא מצליח להפחיד אותי.


3 תגובות
ילדות לא יפות
20/07/2017 12:58
ריאליזם קסום
משהו פעם אמר ל שיש לי טבי פנים יפות.
אני עדיין לא בטוחה מה זה אומר:
זה אמר שאתה אוהב את העיניים ואף והשפתיים שלי פשוט אולי הייתה מרכיב אותם בסדרה אחר.
לא נעלבתי כילדות לא יפות מפתחות תכונות אחרות, אנחנו :
מצחיקות, חכמות, אנחנו טובות בלתת עצות, אנחנו נעשות אלופות בלהכיר ידידים, ולבלוע את כל העלבונות.
למעשה אנחנו כל הזמן עסוקות בלכפות על זה שאנחנו לא יפות.
אב מה לעשות אנחנו היינו התינוקות עם הפנים הברורות.
ואני כועס על עצמי על העולם על, "הבנות היפות"
על כל הפרסומות שמציגות רף גבוהה מדי ויש בנו כל כך הרבה מבר וזה כל כך מעיק.
שלא משנה כמה מוכשרות נהיה לא נהיה יפות מספיק,
אז מה שכרגע לא באים בעתיד יבואו, וגם ילכו.
יעשו מסיבות בלב שלנו.
אבל אל תדאגו גם אלינו תבואה אהבה,
תסחף תבקר יפגע בנו נורא,
אבל אם יש משפת לקעקע על הנפש בזמן שאנחנו מסתכלים על המראה שאהבה היא כמו מסכת חמצן בטיסה, לפני שאתה דואג לאחרים אתה חייב קודם לעצמך.
תודה לכל מי שבאמת קרא.

0 תגובות
אתה לא מיוחד
13/07/2017 23:16
ריאליזם קסום
אתה לא מיוחד, אתה סתם משהו.
אני לא אומרת את זה כדי להקטין או להעליב, אני אומרת את זה כדי שתקשיב. אתה לא יוצא דופן בצורה מיוחדת, אתה לא התבלט בנוף.
אתה בנאדם,
אולי אפילו אדם די רגיל, אתה חי ונושם, אוכל, אולי עובד אולי לומד.
זה לא באמת משנה כי מה שלא תעשה זה לא יהיה טרוף.
אתה לא יכול לעוף, לנשום מתחת למים, ואתה אחד מן המיליארדים של אותו תת מין.
אתה מורכב מאותו אטומים שמחברים גם לי את הגוף.
סליחה אבל בעיני זה בדיחה שנפלנו עד פעם לאותה מתיחה.
אותו שקר שסיפרו נו בילדות, שכולנו מיוחדים. ואם אני מיוחד אז בטח יש לי זכות. ומגיע לי הכו לכי אני יוצא דופן.
מה לעשות זה המצב כשכבר מגיל אפס יש לנו הבטחות מגוחכות מסרטי דיסני אימהות שלנו. אז כולם הבטיחו לנו שיש בנו משהו ייחודי. ואנחנו באמת נגדל להיות, הדבר הבאה.
אז בוא פשוט נניח שהעולם כולו נכתב כולו בשבילי.
אז למה שאני יעמוד בתור באמת או למה שעשים את הפלפון על שקט. 
מדהים איך המדע המודרני מרשה לנו היום לפצל בין אטומים ולהאיץ חלקיקים אבל להפריד בין אני מיוחד לבין מגיע לי לא כל כך.
דור הולך ודור באה, ואנחנו סתם אופנה חולפת.
כל ההיסטוריה ש האנושות.
היא אפילו לא תזכורת בלוח השנה של הקיום, וכל העולם הוא רק גרגר חול קטן בכל הים של היקום.
אתה בסך הכל העתק הדבק של מתכון גנטי באוסף תאים משוכפלים שמתחלפים.
שיוצרת בן תמותה.
אבל תחייך,
אתה יודע לא ניסיתי לדכה, אבל גם לי לפעמים קשה שאני לעולם לא איהיה כל כך הרבה דברים.
וככל שהזמן שונה מסתבר שאני גם לא כל כך שונה מאחרים.
למעשה אני מוצאת הרבה בחמה בזה שזה לא משנה מה אני הולך לעשות או עשיתי 
אנחנו דופקם את הראש בקיר על ל כך הרבה שטויות.
למה?
מזה המרדף אחרי המיוחדות כשיודעת שאין לכל זה באמת משמעות.
ככה הרבה יותר קל.
מיליארדי שנים חלפו בלעדיך וכנראה זה ימשיך גם אחרי מותך.
עף אחד לא יעוף על עצמך במקומך.
תעשה משהו שפשוט יעשה אותך מאושר.
תבקש מספר מהבחורה שאתה אוהב ואם היא תסרב אז מה,
העולם לא יחרב, כי אתה לא מיוחד.
אז כל בוקר תיתן לעצמך סטירה. תקפוץ מהמיטה.
ותחייך כי אתה לא מיוחד.

תמונה קשורה

6 תגובות
אני נורמאלית?
10/07/2017 08:54
ריאליזם קסום
היום חשבתי איך העולם היה נראה אם לא היו בו אנשים המחשבה הזו עוררה בי חיוך.
אך הלטאה עם  שתי הראשים ושתי הקרניים אמרה לי שאני משקרת שאני פשות שונאת לשקר להם.
אני שונאת אנשים כי תמיד צריך לשקר.
כשאדם אומר בבוקר היי מה קורה אתה חייב להגיד בסדר.
כשבנאדם מדבר שטויות אני משקרת שזה מעניין.
כשבנאדם עושה משהו שמעצבן אני צריכה פשוט לשתוק אלא לכבד לו משהו מעליב.
אתם אולי תגידו את לא משקרת את רק מכבדת אותם.
אבל בעני זה שקר.
ונמאס לי לראות אלף אנשים ביום שמתלבשים אותו דבר כל התסרוקות שלהם זהות אפילו הקול שלהם זהה וכולם שקרנים
ואת האמת ככה אני מדמיינת משהו אמיתי בראש.

כך זה נשמע בראש שלי
"את עדיין כותבת כל דבר שאת מפחדת לשכוח על היד?"
"אתה עדיין אונס נשים?"

0 תגובות
בכניסה לגיהינום
06/07/2017 07:04
ריאליזם קסום

אל תכעסו אלי אבל זה לא לגמרי מקורי שלי (לקחתי את הרעיון ממישהי אחרת אבל בכל זאת כתבתי את זה בדרך שונה).


בכניסה לגיהינום עמדו שני מלאכים.

הם הביטו בי וסרקו אותי מכף רגל ועד ראש ואחד מהם אמר 'כן?'

'זו הכניסה לגיהנום, לא כן?' שאלתי.

'כן ולא' ענה המלאך השני. 'בעצם, זה שלב אחד לפני שתוכלי לעבור למקום הכי חם. זה המיון האחרון'.

'אוקיי ומה אני צריכה לעשות?' שאלתי, עדיין לא מבינה מה קורה כאן.

המלאך הראשון עיין בערימת ניירות שהייתה לפניו והמלאך השני פתח ושאל: 'האם בזמן שהותך על

אדמת-ארץ רצחת, אנסת, גנבת או עברת על אחד או יותר מעשרת הדיברות?'

חשבתי כמה רגעים. סביר להניח שעשיתי הרבה דברים 'רעים' אבל האם באמת מגיע לי גיהנום? 'אני לא

חושבת שרצחתי או אנסתי' ניסיתי להריץ את חיי בהילוך מהיר ולנסות לראות מה היה בהם.

'אנחנו יודעים בדיוק מה עשית או לא עשית' אמר המלאך הראשון. או אולי היה זה השני? הצלחתי להתבלבל

בשלב הזה.

ואז נזכרתי לשאול את השאלה החשובה מכול: 'רגע, אני בכלל....מתה? אם הגעתי למבחני הכניסה לגיהנום

זה אומר שאני מתה, נכון?'

'מי בכלל אמר שאת נכנסת לגיהנום? מבדיקות ותצפיות שערכנו את בכלל גן עדן טיפוסי' ענה אחד המלאכים,

מתחמק מהשאלה ששאלתי.

'איך זה יכול להיות?' תהיתי בקול.

'תראי חמודה, את לא מתה ואפילו לא קרובה למות. הניירת לא משקרת.

'אז מה אני עושה פה?'

'רק שומע את מה שידעת כל הזמן, נכון? במקום לחפש כל הזמן אישורים, תתעורר, תעשנן, תזדיין.



גם אם אתם מאמינים בגיהינום וגם אם לא (אני אישית לא) אל תתנו לאף פחד לשטות בכם תחיו את החיים


0 תגובות
סכינים ועטים
30/06/2017 11:12
ריאליזם קסום

באמצע הלילה התעוררתי, לא מחלום רע ולא מרעש אלה מהרוח הכלילה שליטפה את פני, אז פתחתי את המרפסת עזבתי את חדר השינה שלי. בשביל ללכת על בניינים באמצע הלילה סתם בשום מקום,

בדרכי הבחנתי דרך חלון הבניין בילדה קטנה כל כך קטנה, ראיתי אותה מתעוררת באמצה הלילה, לוקחת סכין מהמגירה במטבח. על ניירות על הרצפה מלאים בכתמים של דם מרוך. היא כתבה על סיבה מוצדקת ללכת להטביע את עצמך או ליפול ממרפסת. על ילדה מחייכת ואבא מתעלל, לכתוב על משהו שלא יכל ללכת בדרך אחרת. שיש זמן לכל דבר ומי שחי במלואו זה הדבר הכי מדהים לראות את העולם כולו,
ואז התחלתי לראות מעל לחלון אור זורח כמו כוכב מאיר, ורסיסים שנופלים מחלקים של גוף שפעם היה כמעט כמו כל בן אדם שהולך סתם עכשיו ברחוב,

והתחלתי לראות שכתמי דם נהיו לאט, כמו ים אדום או בור גדול, זה היה כמו סיוט שלפתע מופיע באמצע חלום, זה כל מה שאני זוכר מאתמול בלילה.

0 תגובות
זרקורים
26/06/2017 10:53
ריאליזם קסום

הפניתי אותם כל החיים- אל נקודות חיצוניות של חושך.

חושך של אחרים, חושך עולמי, חושך יקומי.

שרפתי עם חום אנרגיית האור את ליבי ממנו הוצאתי אותם, ולעיתים אף עם האור עצמו- שהפניתי אל החורים השחורים שבתוכי.

 

זרקורים.

כל כך אהבתי להחביא אותם.

הייתי מוציא אותם בשקט, מבלי שהייתם שמים לב.

ואז בהפתעה, בעוצמה מלאה- מכוונת היישר אל הכוכב הקורס בתוככם, על סף החור השחור.

הייתי מאיצה את התהליך, מחזיקה את ידכם כמו בלידה- ומבטיח לכם, שהכל יהיה בסדר.

גם אם הייתי נשרף מבפנים.

זרקורים.

הם הפנו אותם אליי, מבלי ששמתי לב.

ומחושך גמור, שנים עשר אורות נדלקו לכיווני, והתפוצצתי.

נכנסתי לסופרנובה אינסופית, התרחבויות והתכווצויות של היקום.

יצירה של עולמות על חורבות אבק כוכבים של עולמות אחרים.

ולרגע, באמת היה למישהו איכפת, באמת היה.

זרקורים אם רק הייתי מבינה, כיצד האצתי את קריסת היקום מבפנים.

והכוכבים, נמסו לתוך עצמם. והבניה מחדש, כואבת היא.

אבל איני צריכה עוד, שיחזיקו בידי.

0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »